סכסוכי ממון בין בני זוג

הדין החל על זוגות נשואים (לאחר 01.01.74)

על בני זוג אשר נישאו לאחר 01.01.74 חל חוק יחסי ממון בין בני זוג.

על זוגות אשר נישאו לאחר אחרי כניסתו של החוק לתוקף חל הסדר איזון המשאבים, דהיינו – הצדדים יכולים לנהל את משק ביתם וכן את רכושם כפי שימצאו לנכון.

ברם, בהגיע מועד פקיעת הקשר על פי הכללים הנקובים בחוק יחסי ממון, לרבות מוות של אחד הצדדים, יש לערוך איזון של משאבי שני בני הזוג, וזאת למעט באשר לנכסים שהיו לצדדים ערב הנישואים ו/או אותם קיבל מי מהצדדים בירושה ו/או במתנה.

עם זאת, במקרים מסוימים ביהמ"ש איזנו ואף הקנו זכויות בנכסים אלו (אשר היו למי מהצדדים טרם הנישואין ו/או אשר התקבלו בירושה ו/או במתנה) עת הוכחה כוונת שיתוף ספציפית בנכס.

בנוסף על כך, סע' 8 לחוק יחסי ממון מאפשר לביהמ"ש להפעיל שק"ד ו"לתקן" את אופן הפעלת משטר איזון המשאבים, בנסיבות מיוחדות, בין אם ע"י גריעת נכסים ממצבת הנכסים לאיזון, ובין אם ע"י איזון שלא בחלקים שווים לרבות תוך התחשבות בכושר ההשתכרות של מי מהצדדים ע"מ שחלוקת הרכוש של בני הזוג תהא שוויונית ולא שווה – ע"מ למנוע מצב בו יום למחרת פקיעת הקשר אחד הצדדים מנפיק רווחים מכושר השתכרותו – אותו בנה במהלך החיים המשותפים, והאחר – נטול כושר השתכרות – מתחיל "לאכול את הקירות".

עם זאת, יש לשים לב כי הפעלת סע' 8 לחוק יחסי ממון נעשה בצמצום יחסי, ודורש השקעה מרובה מצד המבקש את הפעלתו.

נכס נוסף אותו מאזנים בין בני הזוג, עם פקיעת הקשר, הינו נכסים צבורים המכנים אף זכויות סוציאליות – המדובר על כלל הנכסים אותם צברו הצדדים בקרנות פנסיה, קופות גמל, קרנות השתלמות וביטוחי מנהלים.

היות ופעמים רבות, חלקים נרחבים מהכספים הללו אינם נזילים, עולה השאלה כיצד יש לערוך את החלוקה ולאזן זכויות אלו.

הצדדים יכולים להחליט, בהסכמה, להוון את שווי הזכויות לשוויים כיום, ולאזנם במכלול מצבת הנכסים שלהם, אך בהעדר הסכמה, כל אחד מיחידי הצדדים יכולים להפעיל את החוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו.

החוק הלה מאפשר פיצול רישום של הזכויות הצבורות ע"ש אחד מהצדדים, באופן שבמוסד עצמו (חברת הביטוח, קרן הפנסיה, קופת הגמל או קרן ההשתלמות) החל ממועד הקרע יהיו הזכויות מופרדות ורשומות ע"ש שני הצדדים כפי חלקם וכל אחד מיחידי הצדדים יקבל את זכויותיו ישירות מהמוסד המשלם. כמו"כ אותו צד יהא זכאי לזכויותיו אף במקרה בו הצד השני נפטר וכל זאת במקרה בו ניתן פסק דין אשר נרשם אצל הגוף המשלם.

הפעלת החוק קובעת מנגנוני חישוב מדויקים של הזכויות הצבורות, באופן בו הצדדים לא יכולים להחליט בהסכמה ביניהם על חלקים שונים שבהם ירשמו הזכויות.

עוד יש לדעת, כי לעיתים עצם הפרדת הזכויות והפעלת החוק גורמת לעלויות לשני הצדדים, שכן החוק קובע שיעורי הפחתת קצבת פרישה לגבר ולאישה, במקרה של הפעלתו.

הפעלת החוק הינה סבוכה, ועל פסק הדין הניתן לעמוד בתנאים נוקשים הקבועים בחוק, לשם הפעלתו במוסדות הרלוונטיים, ועל כן ישנה חשיבות רבה להיוועץ באנשי מקצוע ולהפעיל את החוק בצורה הנכונה.

סוגיית פירוק השיתוף

הכללים החלים על איזון המשאבים בין הצדדים, לפיהם מכלול הנכסים יאוזנו אינה חלה באשר לנכסים הרשומים ע"ש הצדדים בחלקים שווים (או בחלוקה אחרת). באשר לנכסים אלו – לבני הזוג שותפות קניינית בנכס, ואזי ניתן להפעיל לגבי נכסים אלו פירוק שיתוף.

ישנם דרכים שונות לעכב את פירוק השיתוף, בין אם ע"י הגשת בקשה לביה"ד הרבני למדור ספציפי כחלק מתביעה לשלום בית ו/או תביעת מזונות אישה, ובין אם ע"י העלאת טענה כי אין לפרק את השיתוף עד להבטחת מדור חלופי לבן הזוג הנותר ולילדי הצדדים, ובכל מקרה, יש להיוועץ במומחה ע"מ לנקוט בטקטיקה הטובה ביותר בנסיבות הספציפיות של כל מקרה.

הדין החל על זוגות שנישאו לפני 01.01.74 וכן על ידועים בציבור

על בני זוג אשר נישאו לפני ה – 01.01.74 וכן על ידועים בציבור חל הסדר רכושי אחר לחלוטין והוא הסדר של חזקת השיתוף. הסדר זה רלוונטי ביתר שאת במדינתנו, בה פעמים רבות זוגות הינם מנועי חיתון, אך עדיין חיים יחד ומנהלים זוגיות לכל דבר ועניין.

מי הם הידועים בציבור? – בניגוד לזוגות אשר נישאו, כאן על בני הזוג להוכיח נדבך נוסף – את עצם היותם ידועים בציבור. בעניין זה, בעבר, הפסיקה דרשה הקבלה מוחלטת לזוג נשוי, אך כיום הפסיקה מכוונת למבחנים קלים יותר, בהקשר של ניהול משק בית – לעיתים לא עומדים על דרישה של ניהול חשבון בנק משותף. בהקשר של מגורים משותפים – פרק הזמן למגורים משותפים הצטמצם, וניתן לומר כי ככלל הגדרת הידועים בציבור מתאימה את עצמה לנסיבות המשתנות.

לאחר שהצדדים הוגדרו כידועים בציבור, חלה בין הצדדים מערכת של זכויות וחובות. בהיבט הרכושי – חלה חזקת השיתוף הקובעת כי נכסי הצדדים הינם משותפים, ומטילה על הצד המתנגד את הנטל לסתור טענה זו. יודגש, כי חזקת השיתוף מכילה זכויות מעין קנייניות באשר לנכסים, בניגוד למשטר איזון המשאבים, הקובע איזון נדחה ברכוש, כפי שפורט לעיל.

בהיבט המזונות – חלה חבות חוזית, הדדית, עפ"י הסכם מכללא בין הצדדים לפיה יש לפסוק מזונות. בניגוד לבני זוג הנשואים כדת משה וישראל ואשר במקרה זה החבות במזונות, ככל שקיימת, פוקעת במועד הגט, בין זוגות ידועים בציבור אין כל מערכת כללים הקובעת את אורך החיוב.