נישואים אזרחיים

בא"י אין אפשרות לערוך נישואים אזרחיים אשר יהא להם תוקף מבחינה חוקית (עם זאת, זוג יכול לערוך את הטקס,
ולחיות כידוע בציבור בעל הסכם ממון). ברם, כיום ישנה הכרה בנישואים אזרחיים שנעשו בחו"ל. מבחינה רישומית הזוג יירשם כנשוי בתעודת הזהות ומבחינת המערכת הדתית נישואיהם הינם אחת משתי אופציות – או שאינם קיימים כלל ואז לא נדרש גט, או שנדרש גט לחומרא למען הסר ספק.

ישנם שני סוגים של זוגות אשר נישאים אזרחית: – בני זוג אשר התגוררו בחו"ל, נישאו אזרחית במקום מגוריהם ועלו ארצה. – בני זוג אשר מתגוררים בארץ, טסים למדינה זרה ע"מ להינשא וחוזרים ארצה. כיום שני הסוגים יהיו זכאים הן לסעד של רישום כנשואים.

נישואים אזרחיים ובית הדין הרבני – כב' הרב דייחובסקי בפסיקתו בביה"ד הרבני הגדול קבע כי נישואים אשר נערכו ע"י יהודים אשר רצו להימלט מהדין הדתי הינם נישואי "בני נוח" ומוכרים ע"י ההלכה. כב' הרב דייכובסקי למעשה קובע שביה"ד הוא הערכאה היחידה המוסמכת להתיר את הנישואין, וביכולתו להתיר את הנישואין באמצעות פסק גירושין – החלטה שיפוטית מבלי שלמי מהצדדים יש אפשרות לעגן את משנהו, ומבלי צורך בעילת גירושין עפ"י ההלכה. עם זאת, חשוב לשים לב כי פסיקתו של כב' הרב דייחובסקי איננה הלכה מחייבת (היות ופסיקת ביה"ד הרבני הגדול אינה מחייבת את בתי הדין הרבניים האזוריים) ועדיין ישנם דיינים אשר קובעים כי יש לראות בנישואים אזרחיים כספק לנישואים כדמו"י (מתוקף קידושי ביאה לדוג') ועל כן נדרשים הצדדים לקבל גט לחומרא.

נישואים אזרחיים וגט לחומרא – כאמור לעיל, על פי חוק שיפוט בתי דין רבניים ניתן לראות כי לבתי דין הרבניים ישנה סמכות ייחודית לדון בנושאי נישואין וגירושין ועל כן, אף יהודים (אזרחי המדינה ותושביה) אשר נישאו בחו"ל צריכים להתגרש על ידי בית הדין הרבני. כאמור לעיל, במידה והדיין הספציפי בפניו מגיע המקרה, לא יכיר בנישואים כנשואי בני נוח, יכול הוא לקבוע כי נדרש מבני הזוכ לגט לחומרא. במצב זה על שני הצדדים להתייצב לדיון ולהסכים למתן ולקבלת הגט. ברם, אין צורך בהוכחת עילת גירושין עפ"י ההלכה.%d7%a0%d7%99%d7%a9%d7%95%d7%90%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%96%d7%a8%d7%97%d7%99%d7%99%d7%9d

נישואים אזרחיים ויחסי ממון – בני זוג יהודיים, אזרחי ותושבי מדינת ישראל, אשר נישאו בנישואים אזרחיים בחו"ל, כפופים להסדר איזון המשאבים הקבוע בחוק יחסי ממון בין בני זוג, כבני זוג אשר נישאו כדת משה וישראל. הרחבה ניתן למצוא בפרק חלוקת רכוש.

נישואים אזרחיים ומזונות– החיוב במזונות בארץ נקבע על פי הדין האישי, ובמקרה של נישואים אזרחיים בין בני זוג יהודים- לכאורה אין הבעל חב במזונות אשתו. עם זאת, בפסיקתו קבע ביהמ"ש העליון כי ניתן לקרוא לתוך מערכת היחסים של בני זוג אשר נישאו אזרחית חוזה מכללא לעניין חיוב המזונות, אשר את תוכנו של החוזה יקבע ביהמ"ש עפ"י כללי היושר ההגינות ותחושת הצדק. כל ביהמ"ש הוא שייקבע סכום המזונות, את משך תקופת החיוב ועוד… יש לשים לב כי חיוב זה הינו חיוב ההדדי, וביהמ"ש יכול לחייב אף אישה במזונות בעלה.